תכנית ממלכתית לייעוץ, העשרה ותמיכה להורים לילדים בגיל הרך בקהילה הצעת השדולה לגיל הרך בישראל

ע.ר. 1-689-007-58

שבט תשס" ז 2008

כתבה: דר' תמר ארז *,ערך: שמואל דוד

האגודה לגיל הרך מובילה מאבק לקידום תכניות קהילתיות לפיתוח רצף מגוון של שירותי ייעוץ העשרה , תמיכה וטיפול לכל ההורים לילדים בגיל הרך בקהילה. זאת, על מנת:

  • · לטפח יחסי הורים-ילדים, יחסי זוגיות ומשפחה.
  • · להבטיח התפתחות רגשית, חברתית וקוגניטיבית מוצלחת: ילדים שילמדו היטב ויסתגלו לחברה.

 

 

רקע

קשיי ההורות בתקופתנו:

בתקופתנו, המאופיינת  בשינויים תכופים,  חשופים הורים ללחצים חברתיים מרובים, לעתים קרובות ללא עזרה של משפחה מורחבת ומסורת מכוונת. המשפחה המודרנית מזמנת אתגרים חדשים של מבנה ותפקוד. המעבר להורות דורש ממשפחות צעירות, חלקן חד-הוריות, הסתגלות למשימות מרכבות. כך גם המעברים לגן ולבית הספר, ומשברי חיים  אחרים.

ההזדמנויות של הגיל הרך:

הורים לילדים צעירים עומדים בפני אתגר: השנים הראשונות הינן שנים מעצבות, בהן טמונה הבטחה מיוחדת : הגמישות הנוירולוגית הרבה של התינוק, והדינאמיקה של המשפחה בתהליך הסתגלותה אליו  מזמנות חלון הזדמנויות להתפתחות מיטבית, בהינתן תמיכות  סביבתיות הולמות.

 

המצב הקיים (אשר אינו מיושם בעקביות)

התוכנית המוצעת מיועדת להבטיח להורים שירותי ייעוץ חינוכיים ופסיכו-חברתיים, ואינה מתייחסת לשירותי הבריאות. זאת מכיוון שחוק הבריאות מבטיח אמנם סל שירותים בתחומי האבחון והטיפול לילד בגיל הרך, אך אין הוא מתייחס באופן מספק לצרכים חיוניים נוספים בקידום הבריאות והרווחה:

א.      מניעה ראשונית בתחומי החינוך והרווחה הנפשית (כגון, עבודה עם כלל האוכלוסייה  במטרה לקדם את המודעות  לצרכי הילדים בגיל הרך ומשפחותיהם, הכנה להורות וליווי בהסתגלות אליה)  .

ב.       התייחסות רב מקצועית לילדים בסיכון מסיבות פסיכו-סוציאליות הקשורות בסביבתם ( מניעה שניונית- כגון מניעת התעללות בילדים).

ג.        טיפוח רשת העבודה  הקהילתית – שהנה תשתית למערך השירותים ובונה קשר בין שירותים

*בדיוני ההכנה השתתפו ותרמו: טאטור רואידה,ד"ר לוינסון שולמית, לנגוס נעמי, פייר-משה טלי  ושילה בנימינה

בשדה קיימות יוזמות מגוונות במסגרת שרותי הרווחה והחינוך ופרויקטים מקומיים, אך אין מדיניות כוללת מחייבת, אין רצף תוכניות ואין כיסוי מספק של כלל היישובים ובפרט באוכלוסיות מוחלשות. על חסרים אלו באה הצעתנו לתת מענה.כאמור, התוכנית אינה מתייחסת לשירותי הרפואה  הציבורית אותם יש להמשיך לטפח ולהימנע מכל פגיעה בהם.

המחקר מוכיח: השקעה בגיל הרך = עתיד מוצלח

  1. להתערבויות מוקדמות ,איכותיות ומתמשכות באוכלוסיות מצוקה נודעות תוצאות ארוכות טווח בתחומים שונים:

ü     הסתגלות התנהגותית וחברתית(פחות תוקפנות, בעיות קשב ופשיעה ).  

ü     הסתגלות לימודית ( עמדות כלפי בי"ס והישגים).

  1. התערבויות מוקדמות  מיטביות מביאות לשינויים בסביבה הרגשית  של תינוקות פגיעים. התערבויות כאלו מקדמות במידה רבה את  הילדים והוריהם ותוצאותיהן המוכחות הן:

ü עבור הילד: תזונה נכונה, בריאות פיזית, פחות ביקורים בחדרי מיון, וצמצום  שכיחות התעללות.

ü     עבור ההורים: אפשרויות ללמידה ועבודה, שרותי תמיכה חברתית, יחסים משופרים עם הילדים, יחסים טובים יותר בין בני הזוג ושיפור בערך העצמי שלהם.  

  1. מחקרים כלכליים של עלות – תועלת מלמדים כי התערבויות אלו הינן השקעה כלכלית  מעולה לטווח הארוך. לדברי מומחי הבנק העולמי, השקעת דולר בגיל הרך חוסכת השקעת דולרים רבים בגילאים המאוחרים.

 

מטרות התכנית:

הבטחת רצף של שירותי ייעוץ, תמיכה וטיפול נפשי לצד טיפות החלב ומסגרות   החינוך  והקהילה לגיל הרך:

  1. שירות לכלל האוכלוסייה:  מתן מגוון שירותים כגון טיפות חלב ומסגרות חינוך שיכללו העשרה וייעוץ להורים לילדים צעירים בקהילה
  2. פעולות  רב מקצועיות  – איתור מוקדם והתערבות מוקדמת לקידום התפתחות תקינה: סיוע למשפחות שאותרו כמתקשות  בהורות בשלבים המוקדמים בחיי הילד בשל גורמים שונים:

ü     גורמים פסיכו- סוציאליים כגון ריבוי לחצים בסביבה המשפחתית, עוני, דיכאון, מצבי משבר, תהליכי עליה או הליכי אימוץ.  

ü מאפייני התינוק כגון תאומים, שלישיות, פגים,ותינוקות בעלי מזג קשה.

  1. 3. מתן עדיפות בשירותים לאזורים ומגזרים חברתיים שכיום הינם מקופחים.  

 

דרכי פעולה מוצעות:

אנו קוראים להקמת וועדת מומחים, שתבחן מודלים בארץ ובעולם, ותגבש תכנית ממלכתית.

כשלב ראשון, אנו קוראים לועדה לזכויות הילד ליזום הקמת צוות משימה ובו נציגים של משרדי הממשלה, גופים ציבוריים, ובכירי האקדמיה. הצוות ינסח תוכנית מסגרת מומלצת הכוללת:

  1. חקיקה שתבטיח שרותי מניעה כוללניים ושירותים קהילתיים לקידום ההתפתחות והבריאות הנפשית  בגיל הרך.
  2. חינוך: פעולות לקידום מודעות הציבור לצרכי משפחות לילדים בגיל הרך.
  3. פיתוח שירותים: צוותי היגוי יישוביים לפיתוח מערכי השירותים, תוך דאגה לרצף  ותיאום בין תכניות ולאיגום משאבים.
  4. מתן מידע להורים על זכויות הילד ועל השירותים הציבוריים, בהתאמה לגיל ולמגזרי אוכלוסיה שונים.

 

 

 

Organisation Mondiale pour l'Education Prescolaire

World Organization for Early Childhood Education

נספח-

דגם אפשרי של תכנית ייעוץ והדרכה להורים לילדים לגיל הרך:

 

 

מטרת המסמך: הדגמת מתווה אפשרי לתוכנית

המסמך הבא מיועד להדגים כיצד ניתן לבסס ולפתח תוכנית אוניברסלית לשירותי ייעוץ והדרכה להורים לילדים  בגיל הרך בקהילה. התכנית המוצעת כרגע מתמקדת בגיל לידה עד שש. להערכתנו חשוב כי היא תכלול בעתיד גם ילדים עד גיל שמונה ותסייע גם במעבר לבית הספר.

יודגש כי מדובר בדוגמא בלבד, המיועדת להבהרת התפישה ולהדגמת הנחיצות של התוכנית ואופני פעולה אפשריים שלה. ואילו את התכנון המפורט של תוכנית כזו יש לבצע בהמשך הדרך, לאחר תהליך מפורט של סקירת ספרות על תוכניות מקבילות, איתור צרכים ומענים קיימים במגוון קהילות ותכנון מקיף של מערך השירותים הרלוונטי.

הנחות מוצא:

  • המדינה תכיר בזכות ההורים לקבל תמיכה בתפקידם החשוב ותספק להם תכנית של הכנה

להורות והדרכה  מלווה בתפקידם כהורים.

  • התכנית כוללת הענקת ידע על התפתחות הילד ודרכי הטיפול והטיפוח ההולמות את הצרכים האישיים של ילדם בשלבים השונים של ילדותו המוקדמת.
  • התוכנית תותאם לצרכים של אוכלוסיות שונות והתכנים יותאמו להרכבן התרבותי.
  • התוכנית תיתן מענה אוניברסאלי אך תאפשר הקצאה מוגברת לקבוצות בסטטוס חברתי-כלכלי נמוך ולאוכלוסיות בעלות צורך מוגבר בסיוע.

התייחסות למערך השירותים הקיים:

התוכנית תפותח בהתייחס למערכים קיימים של שירותים. כך, למשל:

  • התכנית המיועדת לשנתיים  הראשונות בחיי הילד יכולה להיתפש כהרחבה של מערך שירותי "טיפת חלב" והפיכתם לשירותי ייעוץ והדרכה בתחום הבריאות על כל היבטיו – הבריאות הפיזית, ההתפתחות הפסיכולוגית והחינוכית.
  • בגילאים המאוחרים יותר (שנתיים עד שש) תישען התוכנית בעיקר על מערך הגנים ומעונות היום, כמו גם על שירותי המתנסים והמרכזים הקהילתיים.

מערך שירותים מוצע- דוגמא

שירותי ההכנה להורות טרום-לידה

ההורים יוזמנו ליצור קשר עם מסגרת טיפת החלב הקרובה לקראת תום הטרימסטר השני של ההיריון.

התכנית תכלול לפחות:

א.        היכרות של צוות טיפת חלב עם ההורים לעתיד במהלך ההיריון.

ב.        סדנת הכנה לקראת  לידה.

ג.         ערכת הדרכה ללידה ולתקופה שלאחר הלידה.

שירותי סיוע להיערכות לאחר הלידה:

השירותים המרכזיים המומלצים:

א.        קבלת ערכת הסברה ( בכתב ובוידיאו) בבית החולים על התפתחות הילד ודפוסי טיפול מומלצים.

ב.        קבלת הדרכה בבית החולים בסוגיות מעשיות הנוגעות לטיפול כגון הזנה, שמירת הניקיון, נקיטת אמצעי בטיחות, הסדרת השינה, וכיו"ב.

ג.         מפגשי הדרכה אישיים בבית המשפחה לאחר הלידה בנוגע לשאלות הקשורות לשלב זה בהורות כגון המעבר מבית היולדות אל הבית, התארגנות המשפחה הצעירה, הנקה.

שירותי ייעוץ והדרכה בשנתיים הראשונות

השירותים המרכזים המומלצים:

  • הדרכה קבוצתית להורים לילדים בגיל דומה לדיון על סוגיות בהורות כגון הזנה נכונה, משחק ואינטראקציה עם הילד, טיפוח התפתחות לשונית, הסדרת השינה, יחסים בין אחאים, בחירת משפחתון או מטפלת, ועוד.
  • העשרה באמצעות הרצאות או סדנאות.
  • שירותי ייעוץ אישי לפי צורך בסוגיות של התפתחות תקינה, כמו גם בסוגיות של קשיים בהתפתחות.

שירותי הדרכה בגילאי שנתיים עד שש

השירותים המרכזיים המומלצים:

  • קבוצות הורים שתיפגשנה  פעם בחודש ותעסוקנה בשאלות האופייניות להורות לילדים בגילאים אלו, כגון:  הרגלי אכילה ושינה, הסדרת ההתנהגות- מותר ואסור, בחירת גן ילדים, טיפוח המוטיבציה ללמידה, התערבות ההורה ביחסי הילד עם חבריו בגן, צריכה נכונה של אמצעי התקשורת, ליווי הילד במשחק.
  • הדרכה אישית או בקבוצות קטנות להורים הנתקלים בבעיות מיוחדות או בעיות המצריכות התייחסות פרטנית ו/או דיסקרטית.

הסגל המפעיל-דוגמא

הסגל המפעיל את התוכנית יכלול:

  • ביחס לגילאי לידה עד שנתיים – רופאים, אחים ואחיות וכן אנשי מקצוע בעלי הכשרה חינוכית או טיפולית ביחס לגיל הרך (אנשי חינוך, פסיכולוגים, בוגרי תוכניות לגיל הרך).
  • ביחס לגילאי 2+ – פסיכולוגים, יועצים חינוכיים, מנחי קבוצות המתמחים בהורות, אנשי חינוך המתמחים בגילאים אלו.

הקצאת המשאבים- דוגמא:

התוכנית תתבסס על הקצאה כוללת של משאבי שעות הממוקדת בגילאים המוקדמים:

  • טרום לידה: 6 שעות הדרכה.
  • לידה עד גיל שנתיים: 12 שעות בשנה הראשונה ו- 12 בשנייה- סה"כ 24 שעות.
  • גיל שנתיים עד גיל שש: 6 שעות הדרכה מדי שנה- סה"כ 24 שעות.

ההקצאה הכוללת תתורגם למערך שירותים מגוון בשתי רמות:

ברמה הארצית:

  • קביעת סל שירותים כולל, ופיתוח דגמי שירותים המותאמים למגוון אוכלוסיות.
  • קביעת מפתח והקצאת השעות תוך מתן העדפה לאוכלוסיות המתאפיינות בסטטוס סוציו-אקונומי נמוך או בצרכים רלוונטיים.

ברמה היישובית:

  • פיתוח סל שירותים יישובי בהתאם לצרכיהן של קהילות שונות ביישוב.
  • התאמת מערך השירותים למאגר כוח האדם הזמין ביישוב, למערך השירותים הקיים ולמשאבים אחרים הקיימים ביישוב.
  • הבטחת רצף שירותים ותוכניות ותיאום מרכזי בין המסגרות.
  • הבטחת טיפול משולב של מערכי השירותים במקרים המצריכים זאת (case management).
הפוסט הזה פורסם בתאריך עדכונים. קישור קבוע.