הצעת האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך והמועצה הציבורית להורים בישראל למדיניות לאומית להורים לילדים בגיל הרך

זכותם של הורים לילדים בגיל הרך למדיניות לאומית תומכת ומסייעת

ישראל 2011

האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך
האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך נוסדה בשנת 1979 והינה סניף של , OMEP הארגון העולמי הפועל לשיפור תנאי חייהם וחינוכם של ילדים בגיל הרך בלמעלה מ- 60 מדינות, ולו נציגות קבועה בארגונים בינלאומיים כדוגמת אונסקו ויוניצף. פעילות האגודה, הרשומה כעמותה עפ"י החוק, הינה על טהרת ההתנדבות.

האגודה פועלת למען :
• ההגנה על זכויותיהם של ילדות וילדים בגיל הרך ושיפור איכות חייהם למען שלומם, רווחתם, התפתחותם והשתלבותם העתידית בחברה.

• העלאת העדיפות הלאומית לילדי הגיל הרך ולצרכיהם בכל תחומי החיים וקידום חקיקה שתוביל למדיניות כוללת בתחום הגיל הרך- המבוססת על ראייה והתייחסות לצרכי הילדים והוריהם בכל תחומי החיים, לאוכלוסיות במצבי מצוקה וסיכון ולאוכלוסיות בעלות צרכים ייחודיים.

• הבטחת שוויון הזדמנויות לכל ילדה וילד, ללא הבדל דת, גזע, מין ומעמד אזרחי, בדגש על אוכלוסיות בסיכון.

ועד המנהל של האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך נובמבר 2011:
עו"ס טוקה ילין מור, יו" ר,
גב' ארבל נעמי ,דר' ארז תמר, פרופ' ארם דורית, גב' בלכר גוני, דר' דיין יעל , גב' וינברגר טליה, גב' זרזיף נורית , , גב' חאג יחיא סומיה, גב' לוי-רובינוביץ קלרה ,דר' לרר-כהן רוז , גב' מן רחל, גב' סהר שמחה, גב' שוהם עופרה, גב' שטרסברג חנה.

המועצה הציבורית להורים בישראל
המועצה הציבורית להורים בישראל היא גוף התנדבותי שמאגד הורים, אנשי מקצוע, ארגונים ובעלי עניין המאמינים בחשיבותם ובמרכזיותם של הורים להתפתחותו התקינה של הפרט ולחוסנה של החברה כולה.
ייעוד המועצה לפעול עם ההורים ולמענם, להכרה בם, לחיזוקם ולעיגון מעמדם במקום ראוי ומכובד במערכות החינוך, החברה והממשל בישראל.
המועצה הציבורית להורים בישראל מהווה כתובת ובית משותף לכל ההורים, אנשי מקצוע, ארגוני הורים, ארגונים חברתיים הפועלים בנושאי ההורות וההורים.

ועד המנהל של המועצה הציבורית להורים בישראל נובמבר 2011:
יו"רים משותפים: מר חוסיין חליילה ועו"ד פנינה צ'צ'יק
ד"ר תמר ארז, גב' אסנת הראל, מר' פנחס יוסים, גב' רינה כהן, גב' עדה ליפציגר, ד"ר מירי נהרי, ד"ר מיכאל קיפניס, גב' תמי קרישפין, גב' מלכה ריבקה-דירקטור

זכותם של הורים לילדים בגיל הרך
למדיניות לאומית תומכת ומסייעת
האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך בשיתוף המועצה הציבורית להורים בישראל
יוזמה של האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך לקידום תכניות קהילתיות לפיתוח רצף מגוון של שירותי הדרכה, ייעוץ, תמיכה וטיפול לכל ההורים לילדים בגיל הרך בקהילה. יזמה זאת והינה חלק מהצעה (בהכנה) לתכנית לאומית לגיל הרך המתייחסת לבריאות, לחינוך ולתמיכה בהורים ובמשפחות, וחלק מהצעה (בהכנה) לתכנית לאומית להורים בישראל.

תקציר והמלצות

ההורים והמטפלים בילדים מספקים את הקונטקסט האינטימי והמשמעותי ביותר להזנה ולהגנה על הילדים בעת שהם מפתחים את אישיותם וזהותם ומבשילים בתחומים הפיזי, הקוגניטיבי, הרגשי והחברתי.
ברם, במציאות הכלכלית והתרבותית בימינו ובתנאים החברתיים בארץ כיום, משימת ההורות הופכת מורכבת ומאתגרת יותר ויותר: הורים לילדים צעירים מתמודדים עם לחצים רבים הקשורים בשינויים חברתיים מהירים, באתגרים כלכליים, ועם קריירות תובעניות. לעתים על ההורים להתמודד עם לחצים אלו בתוך משפחה גרעינית קלאסית, לעתים במגוון סוגי המשפחות החדשות, זאת ללא מערכות תמיכה זמינות ומספקות של משפחה מורחבת, מסורת וקהילה.
לכן, נדרשת התערבות קהילתית-מקצועית שיעדה הוא ההורים וטיפוח ההורות.

להתערבויות קהילתיות מוקדמות לטיפוח הורות בגיל הרך תועלות רבות לפרט, למשפחה ולחברה. הן מביאות לתוצאות חיוביות בתחום ההתפתחות של הילדים ושל ההורים (צמיחה אישית, יחסים משופרים עם הילדים, יחסים טובים יותר בין בני הזוג). ההשקעה המוקדמת בגיל הרך ובהוריו תורמת גם לחוסן הלאומי החברתי שכן היא מביאה להכשרת אזרחים בוגרים משכילים יותר, בעלי רמת הכנסה גבוהה יותר ופחות מעורבים באלימות ופשיעה. זאת גם השקעה הכלכלית נושאת תשואות גבוהות ביותר לחברה, כשחלק גדול מן החיסכון לחברה נובע מצמצום ההזדקקות לשירותי חינוך מיוחד, שיקום ובעיקר טיפול באלימות ובפשע- ומניעת ההפסדים בתחום ההון האנושי כתוצאה מאי פיתוח הפוטנציאל.
ולמרות זאת, מסקירת המציאות בתחום השירות עולה להערכתנו, כי חסרים שירותים חיוניים להורים לילדים בגיל הרך וקיים חסר בזיהוי הורים הזקוקים לליווי אינטנסיבי יותר והפנייתם להתערבות טיפולית מתאימה. לנוכח זאת, קיים חשש שילדים רבים שאינם זוכים לטיפול הורי הולם אינם מממשים את הפוטנציאל ההתפתחותי שלהם, ונשמרים ואף מעמיקים פערים חברתיים שניתן לצמצמם.
מכאן, אנו מזהים צורך בשיפור ובפיתוח המענים לצרכי הורים ומשפחות לילדים בגיל הרך ובפריסה של רצף של מתן שרות נגיש , זמין ורגיש תרבות.

מטרת המדיניות הינה העצמה וטיפוח של ההורות באמצעות הבטחת רצף של שירותי הדרכת הורים, ייעוץ, תמיכה וטיפול נפשי לצד טיפות החלב ומסגרות החינוך והקהילה לגיל הרך. רצף השירותים כולל: שירותים לכלל האוכלוסייה המכוונים לקידום ההתפתחות והרווחה הנפשית, החל משלב הציפייה וההכנה להורות והמשך במתן מענים לצרכים אישיים ומשפחתיים משתנים במהלך גידול הילדים, התערבויות מונעות ורב מקצועיות לאוכלוסיות בסיכון, והתערבויות טיפוליות למי שמגלים קשיים משמעותיים בהתמודדות עם האחריות ההורית והתפקידים ההוריים.

המדיניות המוצעת : עמדות יסוד וההמלצות

עמדות יסוד:
א. האחריות הראשונית להתפתחות הילדים וחינוכם מוטלת על ההורים
ב. התפקוד ההורי ואיכות היחסים בין הורים לילדים, הינם בעלי השפעה מכרעת על בריאותם והתפתחותם של הילדים.
ג. "חובת המדינה לסייע להורים במילוי האחריות ההורית"
ד. תמיכה וסיוע להורים בשלבים המוקדמים של ההורות מקדמים התפתחות בריאה ופיתוח חוסן ומונעים חשיפתם של ילדים למצבי סיכון עתידיים.
ה. התייחסות כוללנית לתפקיד ההורים ואימוץ תפיסת ה"למידה לאורך החיים" – כדרך להכנת כלל האזרחים למילוי תפקידם במאה ה-21
המלצות:
1. קביעת מדיניות לאומית המבטאת את ההכרה בחשיבותם המכרעת של הורים, כתנאי הכרחי לבריאותם הפיזית והנפשית של ילדיהם, להתפתחותם התקינה ולהכנתם לחיים יצרניים כבוגרים.

2. חקיקה המעגנת את זכותם של הורים לסל שירותים בסיסי, החיוני לתפקודם ההורי המיטבי ולהמשך התפתחותם ותפקודם בתחום האישי והמקצועי.
3. קביעת גורם מרכזי האחראי לתיאום המדיניות הלאומית בתחום הגיל הרך וההורות ולהוצאתה אל הפועל, כולל מעקב, פיקוח והפקת לקחים.
4. פיתוח שירותי מידע, הדרכה, ייעוץ וטיפול זמינים לכלל ההורים, משלב ההיריון והלידה, כחלק בלתי נפרד מסל שירותים בסיסי להורים.

5. הפעלת מרכזים ייעודיים להורים בקהילה אשר תפקידיהם:
א. לספק שירותי מידע, הדרכה וייעוץ, ברמת נגישות גבוהה להורים יחידים, זוגות ומשפחות,
כגון: הכנה להורות, הקניית כלים ומיומנויות הוריות למשפחות בראשית דרכן ומתן מענים לצרכים אישיים ומשפחתיים משתנים במהלך גידול הילדים.
ב. לאפשר זיהוי, איתור ואבחון מוקדם של קשיים בתפקוד ההורי ובהתפתחות תינוקות ופעוטות.
ג. להבטיח הפנייה מוקדמת וטיפול מותאם להורים הנזקקים לסיוע מקצועי מוגבר באמצעות המערכות הטיפוליות הקיימות בקהילה.
ד. ליזום פעולות הסברה ומניעה קבוצתיות וקהילתיות.

6. שילוב מרכזי המידע, ההדרכה והייעוץ להורים ברשויות המקומיות במסגרות קיימות בקהילה, כדוגמת טיפות חלב ומרכזים לגיל הרך, ובלבד שתובטח נגישותם הגבוהה לכלל ההורים בקהילה.
7. חיזוק הועדות היישוביות לגיל הרך ברשויות המקומיות וקביעת תחום ההורות כחלק בלתי נפרד מפעילויותיהן, בכל תחומי העשייה, בדגש על יצירת רצף, תאום והשלמה בין השירותים ביישוב.
8. קביעת תפקיד של מתאם שירותים לילד ולמשפחתו, ברמת יישוב, אשר ייצור את החיבור ההולם בין הצרכים המזוהים אצל הילד ומשפחתו ובין השירותים המתאימים הקיימים. ( ראה נספח מס' 3.2).
9. פיתוח והפעלה של מרכז מידע ארצי להורים אשר מטרותיו:
א. ריכוז נתונים מחקריים עדכניים ותוכניות התערבות מומלצות בתחום ההורות והגיל הרך.
ב. ריכוז מידע על זכויות הילד, זכויות ההורים והמשפחות.
ג. ריכוז מידע ונתונים על מכלול השירותים העומדים לרשות ילדים והורים, מטרותיהם ומאפייניהם.
ד. שירותי הדרכה וסיוע טלפוני ואינטרנטי.
ה. ייזום פעולות הסברה ומניעה ארציות.

10. הכשרה והשתלמויות ייעודיות בנושא הגיל הרך וההורות לאנשי מקצוע בתחומי הבריאות, החינוך ,ההוראה ,והרווחה וגורמים רלוונטיים אחרים בקהילה.

אנו קוראים לוועדה לזכויות הילד לדון בהמלצותינו, לפעול לאימוצן, ולהקים ועדה שתציע דרכים ליישומן .
זכותם של הורים לילדים בגיל הרך
למדיניות לאומית תומכת ומסייעת

האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך בשיתוף המועצה הציבורית להורים בישראל

יוזמה של האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך לקידום תכניות קהילתיות לפיתוח רצף מגוון של שירותי הדרכה, ייעוץ, תמיכה וטיפול לכל ההורים לילדים בגיל הרך בקהילה, והינה חלק מהצעה (בהכנה) לתכנית לאומית לגיל הרך המתייחסת לבריאות, לחינוך ולתמיכה בהורים ובמשפחות, והצעה (בהכנה) לתכנית לאומית להורים בישראל.

נכתב על ידי: דר' תמר ארז ורינה כהן
עריכת התקציר וההמלצות: טוקה ילין-מור
צוות החשיבה ( לפי סדר א"ב) :
גב' נעמי ארבל, חברת הוועד המנהל של האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך, ומנהלת מרכז גוונים בקהילה.דר' תמר ארז, חברת הוועד המנהל של האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך, ונציגת האגודה בוועד המנהל של המועצה הציבורית להורים בישראל, גב' מלכה דירקטור, מנהלת מרכז מהו"ת וחברה בוועד המנהל של המועצה הציבורית להורים בישראל, גב' רינה כהן, ראש תחום הורות בשפ"י , משרד החינוך, ממקימי המועצה הציבורית להורים בישראל וחברת הוועד המנהל שלה ,גב' יונה פרבר, מפקחת ארצית בתחום אם וילד, בריאות הציבור , משרד הבריאות.
תודה לעמיתים שקראו והעירו: דר' בינשטוק אסנת, בר ענת, ברנט איריס, דר' גילאי- גינור חנה, ילין-מור טוקה, דר' לוקס רננה, דר' נהרי מירי, פייר-משה טלי, שילה בנימינה.

חזון
הורים ומשפחות מקיימים סביבה התפתחותית מיטיבה לילדים מתוך תחושת אחריות ומשמעות כשהם בעלי מודעות, ידע ויכולת להעניק בטחון, חום ואהבה, והתנסויות למידה מעשירות , והם מגדלים ילדים הממצים את הפוטנציאל שלהם להתפתחות בתחומים הפיזיים,השכליים, הרגשיים והחברתיים והינם בעלי הערכה עצמית חיובית . כמו כן, מתקיימת ומופעלת מדיניות לאומית, לתמיכה וסיוע להורים בחינוך וגידול ילדים, באחריות המדינה.

רציונל
ההורים והמטפלים בילדים מספקים את הקונטקסט האינטימי והמשמעותי ביותר להזנה והגנה על הילדים בעת שהם מפתחים את אישיותם וזהותם ומבשילים בתחומים הפיזי, הקוגניטיבי, הרגשי והחברתי.
המחקר מעלה כי הסביבה המשפחתית ובעיקר ההורות, היא המנבאת העיקרית ליכולות הקוגניטיביות של הילדים וכן למיומנויותיהם הרגשיות חברתיות. ומאידך- הורות לקויה פוגעת בהתפתחותם של הילדים בגיל הרך, ובהמשך באה לידי ביטוי בבעיות בתחומי הבריאות – הגופנית והנפשית, בתחום הלמידה ובתחום ההתנהגות , ובכלל זה בפשיעה (Sroufe et al, 2005 , ארז, 2011 ).
במציאות הכלכלית והתרבותית בימינו ובתנאים החברתיים בארץ כיום, משימת ההורות הופכת מורכבת ומאתגרת יותר ויותר: הורים לילדים צעירים מתמודדים עם לחצים רבים הקשורים בשינויים חברתיים מהירים, באתגרים כלכליים, ועם קריירות תובעניות. לעתים על ההורים להתמודד עם לחצים אלו בתוך משפחה גרעינית קלאסית, לעתים במגוון סוגי המשפחות החדשות, זאת ללא מערכות תמיכה זמינות ומספקות של משפחה מורחבת, מסורת וקהילה. המחקר ההתפתחותי מצביע על הקשר שבין עוני ולחצים מרובים (אם על התינוק עצמו, ואם על הוריו ( Huston, 1991 Barnett and Boocock, 1998 Heckman et al., 2006, ) ובין פגיעה בהתפתחות, שכן מה שמכונה "לחץ מרעיל" , שיכול לנבוע מקושי קיצוני בהורות, הקשור לדיכאון אימהי למשל( National Scientific Council on the Developing Child, 2009 INBRIEF,) משפיע על מבנה המוח של הילד הרך, ועל התפתחותו ותפקודו . כתוצאה מכך, מצוקה נפשית מופיעה בתנאים אלו כבר בשנות החיים הראשונות בשיעורים גדלים והולכים, ובהמשך ההתפתחות רב הסיכון שיופיעו גם קשיים נוספים – בבריאות , בלימודים ובתחומים של הפרעות רגשיות -התנהגותיות.

התועלות, לפרט, לסביבתו ולחברה, ממענים הולמים לצרכי הורים ומשפחות לילדים בגיל הרך

ההזדמנויות של הגיל הרך: השנים הראשונות הינן שנים מעצבות, וטמונה בהן הבטחה מיוחדת : הגמישות הנוירולוגית הרבה של התינוק, והדינאמיקה של המשפחה בתהליך הסתגלותה אליו מזמנות חלון הזדמנויות להתפתחות מיטבית, בהינתן תמיכות סביבתיות הולמות.
המחקר המצטבר בעשורים האחרונים בתחום מדעי ההתפתחות ומדעי המניעה מלמד אותנו כי קיים מגוון התערבויות קהילתיות יעילות לטיפוח הורות בגיל הרך ולהן השפעות תוצאתיות מיטיבות :
• ברמת ילדים – תוצאות חיוביות בקידום ההתפתחות של הילדים ( ראה יגרמן , 2005 , ודוגמאות בנספח מס' 3).
• ברמת הורים – תוצאות חיוביות להורים ולמשפחה עבור ההורים: אפשרויות ללמידה ועבודה, שרותי תמיכה חברתית, יחסים משופרים עם הילדים, יחסים טובים יותר בין בני הזוג ושיפור בערך העצמי שלהם (Olds, 2005 ) .
• ברמת חוסן לאומי – תוצאות במונחים של החוסן הלאומי החברתי :השקעה מוקדמת בגיל הרך מכשירה אזרחים בוגרים משכילים יותר, בעלי רמת הכנסה גבוהה יותר ופחות מעורבים באלימות ופשיעה
) 2006 , Lally et al ) ( ראה גם נספחים 1,3,4,) .
• ברמה כלכלית – תוצאות במונחים כלכליים: מחקרים ארוכי טווח מלמדים כי ההתערבויות בגיל הרך מחזירות את ההשקעה בהן .חלק גדול מן החיסכון לחברה נובע מצמצום ההזדקקות לשירותי חינוך מיוחד , שיקום ובעיקר צמצום הצורך בטיפול באלימות ובפשע- ומניעת ההפסדים בתחום ההון האנושי כתוצאה מאי פיתוח הפוטנציאל. ההשקעה הכלכלית נושאת תשואות גבוהות ביותר לחברה (Heckman et al.) . אנו סבורים שתכלול השירותים יביא עמו גם חסכון משמעותי בעלויותיהם.

החסרים המזוהים בתחום השירותים להורים
להערכתנו, חסרים שירותים חיוניים להורים לילדים בגיל הרך, חסר רצף שירותי וחסרה נגישות של כלל האוכלוסייה בארץ לשירותי חינוך והנחיית הורים (ובעיקר-הורים לילד ראשון ). בכלל זה ייעוץ ותמיכה במעבר להורות ובשנים הראשונות של ההורות , וקיים חסר בזיהוי הורים הזקוקים לליווי אינטנסיבי יותר והפנייתם להתערבות טיפולית.
לנוכח זאת, קיים חשש שילדים רבים שאינם זוכים לטיפול הורי הולם אינם מממשים את הפוטנציאל ההתפתחותי שלהם, ונשמרים ואף מעמיקים פערים חברתיים שניתן לצמצמם באמצעות התערבות מקצועית ושירותית בקהילה.

הצורך המזוהה
מכאן , אנו מזהים צורך בשיפור ובפיתוח המענים לצרכי הורים ומשפחות לילדים בגיל הרך ובפריסה של רצף שירותי נגיש, זמין ורגיש תרבות.
היום לא מובטח, לצד טיפות החלב ומסגרות החינוך והקהילה לגיל הרך, קיומו של רצף של שירותי של ייעוץ, תמיכה וטיפול נפשי,על פי הצורך, להורים ולמשפחות .
לפיכך, מטרת המדיניות המוצעת הינה הבטחת רצף של שירותי ייעוץ, תמיכה וטיפול נפשי לצד טיפות החלב ומסגרות החינוך והקהילה לגיל הרך, הכולל:

1. שירותים לכלל האוכלוסייה לקידום ההתפתחות והרווחה הנפשית, החל משלב הציפייה וההכנה להורות, שיכללו העשרה וייעוץ להורים (תוך דגש על הורים לראשונה ) לילדים צעירים בקהילה.
2. התערבויות מניעתיות ( רב מקצועיות ) לאוכלוסיות בסיכון- איתור מוקדם
והתערבות מוקדמת לקידום התפתחות תקינה: סיוע למשפחות שאותרו
כמתקשות בהורות בשלבים המוקדמים בחיי הילד בשל גורמים שונים:
• גורמים פסיכו- סוציאליים כגון ריבוי לחצים בסביבה המשפחתית, עוני, מצבי משבר, תהליכי הגירה ומעבר, טיפולי פריון או הליכי אימוץ.
• מאפייני התינוק כגון תאומים, שלישיות, פגים, ותינוקות בעלי מזג קשה.
3. התערבויות טיפוליות למי שמגלים קשיים משמעותיים ( למשל נשים בהריון ואימהות הסובלות מדיכאון ).
לדעתנו, שרות אוניברסאלי כזה חיוני כדי להבטיח זיהוי כל הזקוקים לשירותים אינטנסיביים יותר והפנייתם אליהם.

המציאות בתחום השירותים הניתנים על ידי משרדים ממשלתיים שונים: לילדי הגיל הרך ולהוריהם
השירותים לילדי הגיל הרך ולהוריהם ניתנים על ידי משרדים ממשלתיים שונים: משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד הרווחה והשירותים החברתיים , הביטוח הלאומי ,משרד התמ"ת ומשרד הקליטה. קיים פער גדול בין המוצהר ( באתרי המשרדים, ראה נספח מס' 1 ) והרצוי לבין המצוי בתחום מתן השירותים להורים לילדים בגיל הרך ומשפחותיהם, כשהשירותים מספקים מענים חלקיים ומפוצלים.
הפער בין המוצהר והרצוי לבין המצוי בתחום מתן השירותים להורים לילדים בגיל הרך ומשפחותיהם.
להלכה, יש מקום לשביעות רצון מרובה .
למעשה, קיים פער גדול בין המוצהר והרצוי לבין המצוי בתחום מתן השירותים להורים לילדים בגיל הרך ומשפחותיהם.
קיים פער בין הרמה הפוטנציאלית של שירות להורים ומשפחות לילדים בגיל הרך בישראל והשירותים הקיימים בפועל.
לנוכח זאת, קיים חשש שילדים רבים שאינם זוכים לטיפול הורי הולם אינם מממשים את הפוטנציאל ההתפתחותי שלהם, ונשמרים ואף מעמיקים פערים חברתיים שניתן לצמצמם.
יש לציין כי בשנים האחרונות גובשה מדיניות ביחס לילדים ונוער בסיכון ( דו"ח שמיד ה. 2006) , והופנו משאבים מוגברים (ביזמת אולמרט ע. מובילת "היוזמה הלאומית למען ילדי הגיל הרך, תחילתו של מפנה") לצעירים שבהם במסגרת תכנית " התחלה טובה", ב-56 יישובים.
ועם זאת, פרויקטים ותכניות טובים ככל שיהיו אין בהם כדי למלא את מקומה של מדיניות לאומית המתייחסת לכל אוכלוסיית משפחות והורים לילדים בגיל הרך.
וכך, למרות רמה מקצועית גבוהה ביותר בתחום הידע והמחקר האקדמי בארץ בנושא התפתחות הילד בפועל קיים פער בין המציאות האקדמית לבין השירותים הניתנים לאוכלוסיות הגיל הרך .
פער זה מעורר דאגה רבה ומגביר את החשיפה לסיכון של אוכלוסיות רחבות.
אוכלוסיות בסיכון והשירותים הניתנים להן
מנתוני סקרים שנערכו בעשור האחרון באוכלוסיות בסיכון אנו למדים כי:
א. הורים :
הורים רבים מתקשים במילוי תפקידם : מתוך הדו"ח של אגף המחקר של משרד הרווחה עולה כי מבין הסיבות העיקריות לפניות לשירותי הרווחה, הסיבה השכיחה ביותר- שמעט לאחריה נמצא העוני – הינה תפקוד לקוי של ההורים או בעיות התנהגות של ילדיהם (35.2%) . ( דוד רגב, פוסט, 14.2.2011).
ב. ילדים :
ב. 1. מתוך כלל הילדים בגיל הרך שאותרו כמצויים בסיכון , 78% סובלים מקשיים בתחום ההשתייכות למשפחה והטיפול ההורי. (בר-איתן, 2011) ממצא שאינו מפתיע על רקע ממצאי סקר משרד הרווחה שהוזכרו לעיל.
ב. 2. קיימים פערים בהסתגלות למסגרות ובהישגים הלימודיים של ילדים מאוכלוסיות מסוימות כבר בשנים הראשונות במערכת החינוך, בדגש על אוכלוסיות בסיכון .
ב. 3. בקרב קבוצות מסוימות באוכלוסיה קיימים אחוזים גבוהים יותר של ילדים בסיכון.
ב. 4. קיימים פערים בניצול שירותים בקרב אוכלוסיית ההורים, בעיקר בקרב אוכלוסיות בסיכון.
( הנתונים בסעיפים ב' 2- ב'-4 לקוחים מתוך סקר מכון ברוקדייל "ילדים בגיל הרך ומשפחותיהם: צרכים ומענים בראי המחקר" שנערך על ידי דולב וחב').
ג . תכניות ושירותים לאוכלוסיות ילדים בסיכון ומשפחותיהם:
מן הסקר הנ"ל עולה כי אף שקיים מגוון רחב של תוכניות, שמרביתן אינן רב תחומיות, בתוכניות ה"מבוססות“ בולט עדיין דגש קוגניטיבי. מרביתן פועלות ברמה מקומית ובהיקף מוגבל, מרביתן אינן מתמשכות, לרובן אין מקור מימון קבוע ויציב , והן אינן מגיעות לילדים בסיכון.
כמו כן נמצא כי :
" מערך השירותים לגיל הרך בישראל אינו יוצר מארג כולל המסוגל לספק מענים מקיפים לאוכלוסיות שונות, וזאת בשל העובדה כי: האחריות מתחלקת בין גורמים שונים , יש בעיות תיאום בין השירותים , מיעוט התייחסות להורים והעדר מידע על הקשיים, הרצונות וההעדפות שלהם". הסיפא, 'העדר ההתייחסות להורים' טורד אנשי מקצוע שונים בתחום הגיל הרך ( ראה בר=איתן,2011, גולן ,2008).
לא מצאנו נתונים על תמונת המצב בקרב אוכלוסיות שאינן נכללות בהגדרות של סיכון.
בר- איתן, כמו דולב, גולן ואנשי תחום הורים לפניו שואל מה הורים צריכים ? . אנו סבורים כי אכן חשובה למידה יסודית של צרכי הורים לילדים בגיל הרך בישראל, על מגזרי האוכלוסייה השונים כמו כן ,נחוצה התאמת המענים, , בגישה הרגישה לתרבות, להורה ולמשפחתו שתתבסס על בדיקת צרכיהם ודירוגם , שתעשה בשותפות ומתוך שיח והידברות בין אנשי מקצוע לבין ההורים.
אמנות וחוקים להבטחת זכויות הילד – לשם מילוי צרכיו- בתחום אחריות ההורים.
גישת מדינות העולם והתחייבות מדינת ישראל
בשנת 1991 הצטרפה ישראל לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד הקיימת משנת 1989.
בשנת 1997 מונתה הועדה ליישום האמנה לזכויות הילד בראשות השופטת סביונה רוטלוי, שהתבקשה לבחון מחדש את מכלול החקיקה הישראלית המסדירה את התייחסות החברה ורשויות המדינה לילדים, על מנת להבטיח עמידה של מדינת ישראל בהתחייבויותיה על פי האמנה.
ועדת המשנה בנושא הילד ומשפחתו , בראשות עו"ד תמר מורג, סגנית יו"ר הוועדה לזכויות הילד ויו"ר ועדת ההיגוי, עסקה בבחינה סוגיות מרכזיות הנוגעות להסדרת מערכת היחסים שבין ילדים והוריהם.
ביסוד מודל החקיקה שגיבשה וועדת המשנה עומדת ההכרה בעיקרון האחריות ההורית. על-פיו להורי הקטין מסורה האחריות הראשונית והחובה לפעול לשם הבטחת טובתו של הקטין. להורי הקטין מוענקות סמכויות ייחודיות לפעולה לשם מילוי אחריותם ההורית. ובהמשך המליצה על " עיגון חובת המדינה לסייע להורים במילוי האחריות ההורית- הצעת החוק מעגנת את אחריותה של המדינה וחובתה כלפי הילדים כדי לאפשר להם ליהנות מזכותם לגדול במסגרת התא המשפחתי אצל הוריהם ולשמור על קשר עימם" ( נספח מס' 1).
ברם, נראה שלא הרבה השתנה מאז בכל הנוגע לעיגון בחוק של מעמד ההורים .
וכך- במסמך מן השנה הזאת של הוועדה לנושא קשרי משפחה –מערכת החינוך בגיל הרך ( גן'-ג)של היזמה למחקר יישומי בחינוך והאקדמיה ללאומית הישראלית למדעים מופיעה המלצה להסדרת ההיבט המשפטי של זכויות ההורים וחובותיהם כפרט וכקבוצה במערכת.
אנו סבורים, כי על מנת שהורים יוכלו למלא היטב את אחריותם ההורית, החל מראשית ההורות, על המדינה לסייע להם מההכנה להורות והלידה ,וללוות אותם בכל שלבי ההתפתחות של ילדיהם ושלהם כהורים.
בדו"ח של המועצה לשלום הילד בנושא יישום אמנת זכויות הילד מופיעה התייחסות לתחום הדרכת הורים. בכנס באר –שבע לשלום הילד ב-2011 גם הוצג ו תוצאות סקר שהוזמן מטעמה לפיהן שיעור גבוה ( 52%) של הורים לילדים בגילאי לידה ועד 18 שנים, ובמיוחד אלו שהם השכבות נמוכות משאבים, הביעו צורך בהדרכה.
המועצה הציבורית להורים בישראל הציעה זה כבר להכיר בזכאות הורים לייעוץ מקצועי ולמסד זכאות זו בחקיקה. בהמשך לפתח מדיניות ליישום החוק למימוש הזכאות ,להדרכה, ייעוץ והנחייה להורים .
חובת המדינה לספק להם זאת.
מדינות שבחרו לקדם נושאים חברתיים ורווחה כלכלית במציאות המשתנה באופן אינטנסיבי, אימצו את תפיסת ה 'למידה לאורך החיים' כדרך להכנת כלל האזרחים למאה ה-21 . הנחיית הורים, היא השקעה בהורים לטובתם, לטובת ילדיהם, ולטובת החברה העתידית במדינה.
הבה נפעל להפוך זאת למציאות גם בארצנו.
על הצורך במדיניות לאומית להדרכה ולייעוץ להורים לילדים בגיל הרך

הצורך במדיניות נובע מצרכי ההורים ומהתנהלות ספקי השירותים.
מטרתה של המדיניות היא לגשר על הפער בין המציאות השירותית-חברתית לבין המענים הדרושים לצרכי ההורים .
תפיסות גישות ועקרונות מנחים:
• הורות היא חוליית הליבה בשרשרת הדורות. הורות מתפקדת וראויה היא תנאי הכרחי וחיוני לבריאות הילדים, לקידום התפתחותם התקינה, להכנתם לחיים יצרניים כבוגרים ולהנחלת ערכי התרבות. יחסי הורים –ילדים בעלי איכות טובה הם התשתית להתפתחות בריאה: לבריאות גופנית , הערכה עצמית גבוהה, תפקוד לימודי גבוה ומניעת בעיות רגשיות והתנהגותיות בילדים ובמתבגרים.
• אנשי המקצוע בתחום ההורות והמשפחה לגיל הרך מכבדים את ההורים, מזהים יכולות קיימות ומעצימים את ההורים להפוך לשותפים ולמשפיעים בעלי סמכות ביחס לילדיהם , ושותפי התפקיד העובדים למען ילדיהם ופועלים בגישה מכלילה ולא מדירה.
• העבודה עם ההורים מופעלת במערכים קהילתיים ובכך יש לה יתרון על שיטות המבוססות על קליניקה -בנגישות, תיאום עם שירותים אחרים, ובשל העובדה שהורים מעדיפים מערכים כאלו גם בשל היותם פחות סטיגמטיים .
• חיונית שותפות רב מקצועית ורב תחומית למען הורים וילדים , ועם הורים וילדים.
• תפיסת השירות הרצויה היא זאת של בריאות הציבור, הממוקדת בצרכי ההורים ורואה אותם בהקשר משפחתי וקהילתי.
• השירות מונחה רגישות תרבותית , ומותאם לתרבות המשפחה.
• מושם דגש על זיהוי , איתור והתערבות מוקדמים.
• מושם דגש על צמצום פערים.
• רצויה העצמה והשבחה של שירותים מיטיבים קיימים כגון טיפות חלב ומסגרות חינוך וקהילה לגיל הרך.

המדיניות המוצעת : עמדות יסוד וההמלצות

עמדות יסוד:

א. האחריות הראשונית להתפתחות הילדים וחינוכם מוטלת על ההורים
א.1. התפקוד ההורי ואיכות היחסים בין הורים לילדים, הינם בעלי השפעה מכרעת על בריאותם והתפתחותם של הילדים.
א.2. תמיכה וסיוע להורים בשלבים המוקדמים של ההורות מונעים חשיפתם של ילדים למצבי סיכון עתידיים.
ב. "חובת המדינה לסייע להורים במילוי האחריות ההורית"
ג. התייחסות כוללנית לתפקיד ההורים ואימוץ תפיסת ה"למידה לאורך החיים" – כדרך להכנת כלל
האזרחים למילוי תפקידם במאה ה-21

המלצות:
1. קביעת מדיניות לאומית המבטאת את ההכרה בחשיבותם של ההורים, כתנאי הכרחי לבריאותם הפיזית והנפשית של ילדיהם, להתפתחותם התקינה ולהכנתם לחיים יצרניים כבוגרים.
2. חקיקה המעגנת את זכות ההורים לסל שירותים בסיסי, החיוני לתפקודם ההורי המיטבי ולהמשך התפתחותם האישית והמקצועית.
3. קביעת גורם מרכזי האחראי לתיאום המדיניות הלאומית בתחום הגיל הרך וההורות ולהוצאתה אל הפועל, כולל מעקב, פיקוח והפקת לקחים.
4. פיתוח שירותי מידע, הדרכה, ייעוץ וטיפול זמינים לכלל ההורים, משלב ההיריון והלידה, כחלק בלתי נפרד מסל שירותים בסיסי להורים.
5. הפעלת מרכזים ייעודיים להורים בקהילה אשר תפקידיהם:
א. לספק שירותי מידע, הדרכה וייעוץ, ברמת נגישות גבוהה להורים יחידים, זוגות ומשפחות,
כגון: הכנה להורות, הקניית כלים ומיומנויות הוריות למשפחות בראשית דרכן ומתן מענים לצרכים אישיים ומשפחתיים משתנים במהלך גידול הילדים.
ב. לאפשר זיהוי, איתור ואבחון מוקדם של קשיים בתפקוד ההורי ובהתפתחות תינוקות ופעוטות.
ג. להבטיח הפנייה מוקדמת וטיפול מותאם להורים הנזקקים לסיוע מקצועי מוגבר באמצעות המערכות הטיפוליות הקיימות בקהילה.
ד. ליזום פעולות הסברה ומניעה קבוצתיות וקהילתיות.
6. שילוב מרכזי המידע, ההדרכה והייעוץ להורים ברשויות המקומיות במסגרות קיימות בקהילה, כדוגמת טיפות חלב , מרכזים לגיל הרך, מתנסי"ם , מסגרות חינוך לגיל הרך וכיו"ב, ובלבד שתובטח נגישותם הגבוהה לכלל ההורים בקהילה.
7. חיזוק הועדות היישוביות לגיל הרך ברשויות המקומיות וקביעת תחום ההורות כחלק בלתי נפרד מפעילויותיהן, בכל תחומי העשייה, בדגש על יצירת רצף, תאום והשלמה בין השירותים ביישוב.
8. קביעת תפקיד של מתאם שירותים לילד ולמשפחתו, אשר ייצור את החיבור ההולם בין הצרכים המזוהים ובין השירותים המתאימים הקיימים. ( ראה נספח מס' 3.2).
9. פיתוח והפעלה של מרכז מידע ארצי להורים אשר מטרותיו:
א. ריכוז נתונים מחקריים עדכניים ותוכניות התערבות מומלצות (במידת האפשר מבוססות ראיות וכוללות פרוטוקולים) בתחום ההורות והגיל הרך.
ב. ריכוז מידע על זכויות הילד ומשפחתו.
ג. ריכוז מידע ונתונים על מכלול השירותים העומדים לרשות ילדים והורים, מטרותיהם ומאפייניהם.
ד. שירותי הדרכה וסיוע טלפוני ואינטרנטי.
ה. ייזום פעולות הסברה ומניעה ארציות.
10. הכשרה והשתלמויות ייעודיות בנושא הגיל הרך וההורות לאנשי מקצוע בתחומי הבריאות, החינוך והרווחה.

אנו קוראים לוועדה לזכויות הילד לדון בהמלצותינו, לפעול לאימוצן, ולהקים ועדה שתציע אסטרטגיות ליישומן .

מקורות
• אמנת ליסבון , http://europa.eu/lisbon_treaty/glance/better_life/index_en.htm
• הורות , באתר הסתדרות הפסיכולוגים האמריקאית , http://www.apa.org/topics/index.aspx
• אמנת זכויות הילד http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Zchuyot/ChukimVeamanot/amanot/AmnaOom.htm
• ארז,ת. (2008)יידע מדעי, פרקטיקה והמלצות למדיניות בתחום הגיל הרך. נייר עמדה מקצועי,אתר האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך. http://wwwisraelforkids.org.il
• אתר משרד הבריאות
• http://www.health.gov.il/pages/default.asp?pageid=2787&parentid=549&catid=&maincat=16
• אתר משרד החינוך
http://cms.education.gov.il/educationcms/units/preschool/mediniyut/mediniyuttashaa/ kavimshutfuthorim.htm
• בר-איתן א.(2001) , " התחלה טובה" , מצגת בפורום מובילי הגיל הרך ביישובים ממחוז ירושלים.
• גולן סיוונה , מצגת פתיחה לתכנון אסטרטגי, עיריית נתניה.
• זאב צ'רלס גרינבאום ודבורה פריד ( עורכים ) קשרי משפחה- מסגרת חינוך בגיל הרך ( גן-ג') , תמונת מצב והמלצות. היזמה למחקר יישומי בחינוך ,האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
• http://education.academy.ac.il/Admin/Data/Publications/School-Parents-Relations-Report.pdf
• דגני אבי, ודגני רינה (2011) , הורות ויחסי הורים ילדים, מחקר שנערך עבור המועצה לשלום הילד.
• דין וחשבון הוועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה(2006). הוגש לראש ממשלת ישראל ולשר הרווחה. ( מכונה "דו"ח שמיד").
• דו"חות שהוגשו לוועדה לזכויות הילד בדבר יישום זכויות הילד, 2011 .
• דו"ח אונסקו – "למידה האוצר הפנימי – חינוך למאה ה 21".
• הורות , באתר הסתדרות הפסיכולוגים האמריקאית , http://www.apa.org/topics/index.aspx
• פלטי, ח. (2006 ) , רפואה מונעת לנשים הרות ולילדים , על פרשת דרכים, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. ירושלים, אדר תשס"ו, מרץ.
• יגרמן נ. (2005), השפעת תכנית התערבות מוקדמת לפעוטות עם ליקוי בעיבוד החושי, על איכות אינטראקציות אם- פעוט ועל תפקודם של הפעוטות. עבודת מחקר לתואר שלישי, אוניברסיטת בר- אילן.
• כהן ר, הורות והנחיית הורים, מנהיגות ולמידה לאורך החיים ומאמרים נוספים

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/HorimMishpacha/yeda

• מסמכי ארגון משוואת הקמן , http://www.heckmanequation.org
• תכנית ממלכתית לייעוץ , העשרה ותמיכה להורים לילדים בגיל הרך בקהילה, הצעת השדולה לגיל הרך בישראל, מסמך פנימי ( כתבה תמר ארז, ערך שמואל דוד) , 2008.
• קידום תכנית לאומית להדרכה, ייעוץ ותמיכה להורים לילדים בגיל הרך בקהילה
הצעת האגודה לגיל הרך בישראל, פרסום פנימי ,2009.
• Alenta C. Huston (Ed) (1991) Children in Poverty, Child Development and Public Policy. Cambridge University Press. New York.
• Barnett W. Steven and Boocock Spence Sarane (Eds.)(1998) Early Care and Education for Children in Poverty, Promises, Programs and Long-Term Results.State University of New York Press.
• Barlow& Svanberg (Eds.) (2009), Keeping the Baby in Mind, Infant Mental
Health in Practice. Routledge, Taylor& Francis Group, London and New York
• Heckman James, Grunewald Rob, and Reynolds Arthur (2006), The Dollars
and Cents of Investing Early:Cost- Benefit Analysis in Early Care and Education.
Zero To Three, Vo l. 26, No. 6., 10-17.

INBRIEF, THE FONDATIONS OF LIFELONG HEALTH, The impact of Early Adversity
on Children’s Development. Center on the Developing Child, Harvard University.
www.developngchild.harvard.edu.

• Lally, Ronald J., Lurie-Hurvitz, and Cohen Julie (2006) Good Health, Strong
Families, and Early Learning Experiences: Promoting Better Public Policies for
America's Infants and Toddlers. Zero to Three, Vol. 26. No 6, pp. 6-9.
• Olds, David l. (2005), The Nurse-Family Partnership: Foundations in Attachment
Theory and Epidemiology. In: Lisa J. Berlin, Yair Ziv, Lisa Amaya-Jacson ,and
Mark Greenberg (Eds.), Enhancing Early Attachments, The Guilford Press
New York, 217- 249.
• Sandra Graham Nancy G. Guerra Patrick H. Tolan Eds. (2011), Raising Healty Children, Special Issue, Child Development, January/February, Vol. 82, No 1.
• National Scientific Council on the Developing Child & National Forum on Early Childhood Program Evaluation (2009) Maternal Depression Can Undermine the Development of Young Children, Working Paper No 8. Center on the Developing Child, Harvard University.

• Sroufe L. Alan, Egeland Byron, Carlson Elizabeth E., and Collins W. Andrew (2005) The Development of the Person, The Minnesota Study of Risk and Adaptation from Birth to Adulthood. The Gulford Press, New York.

נספח מס' 1

אמנות וחוקים להבטחת זכויות הילד בתחום אחריות ההורים להבטחת מילוי צרכיו.
בשנת 1991 הצטרפה ישראל לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד משנת 1989 ,שהינה המסמך הבינלאומי הראשון מסוגו והמקיף ביותר, המעגן בתוכו קשת רחבה של זכויות הנתונות לילדים , ואשר נחתמה על ידי מרבית מדינות העולם , ואשר קובעת (סעיף 18): " המדינות החברות יפעלו להכרה בכך שלשני ההורים אחריות משותפת לגידול הילד והתפתחותו, וטובתו צריכה להיות מעל הכול . לשם כך הן יעניקו סיוע להורים, יבטיחו פיתוח של מוסדות ושירותים לטיפול בילד , וידאגו שילדי הורים עובדים ייהנו מהשירותים" .
בשנת 1997 מונתה הועדה ליישום האמנה לזכויות הילד בראשות השופטת סביונה רוטלוי, שהתבקשה לבחון מחדש את מכלול החקיקה הישראלית המסדירה את התייחסות החברה ורשויות המדינה לילדים, על מנת להבטיח עמידה של מדינת ישראל בהתחייבויותיה על פי האמנה. בתחילת עבודתה שקדה מליאת הוועדה על לימוד הוראות האמנה והוראות משפט משווה רלבנטיות לתחומי עיסוקה, ומיפתה את הסוגיות הטעונות דיון על ידה. לאחר מיפוי הסוגיות הוקמו שש ועדות משנה, אשר התבקשו לבחון סוגיות הנוגעות ליישום זכויות הילד בתחומי חיים שונים .הנוגעת לענייננו הינה ועדת המשנה בנושא הילד ומשפחתו , בראשות עו"ד תמר מורג, סגנית יו"ר הוועדה לזכויות הילד ויו"ר ועדת ההיגוי. היא עסקה בבחינה סוגיות מרכזיות הנוגעות להסדרת מערכת היחסים שבין ילדים והוריהם.
ועדת המשנה גיבשה מודל חקיקה, אשר מטרתו להגדיר את הבסיס החוקי ליחסי הורים וילדים במשפט הישראלי. ביסוד מודל החקיקה עומדת ההכרה בעיקרון האחריות ההורית, על-פיו להורי הקטין מסורה האחריות הראשונית והחובה לפעול לשם הבטחת טובתו של הקטין. להורי הקטין מוענקות סמכויות ייחודיות לפעולה לשם מילוי אחריותם ההורית. ובהמשך נאמר כי " עיגון חובת המדינה לסייע להורים במילוי האחריות ההורית – הצעת החוק מעגנת את אחריותה של המדינה וחובתה כלפי הילדים לאפשר להם ליהנות מזכותם לגדול במסגרת התא המשפחתי אצל הוריהם ולשמור על קשר עימם" .
ברם, נראה שלא הרבה השתנה מאז בכל הנוגע לעיגון בחוק של מעמד ההורים .
במסמך של הוועדה לנושא קשרי משפחה –מערכת החינוך בגיל הרך ( גן'-ג)של היזמה למחקר יישומי בחינוך והאקדמיה ללאומית הישראלית למדעים משנה זאת מופיעה המלצה להסדרת ההיבט המשפטי של זכויות ההורים וחובותיהם כפרט וכקבוצה במערכת.
נספח מס' 2

התייחסות משרדי הממשלה לזכויות של הורים ומשפחות לילדים בגיל הרך, השירותים הניתנים להם
בדקנו באתרי האינטרנט של משרדי הממשלה את ההתייחסות לזכויות של הורים ומשפחות לילדים בגיל הרך, ואת השירותים הניתנים להם.
להלן הנתונים העיקריים:
• משרד המשפטים

מטפל באמנות ובחוקים להבטחת זכויות הילד בתחום אחריות ההורים להבטחת מילוי צרכיו( ראה נספח מס' 1).
• משרד הבריאות
מספק שירותי ביטוח בריאות, טיפות חלב, קצבאות למוגבלים ומערך מרכזים להתפתחות הילד.
הרלוונטי לענייננו הם שירותי טיפת החלב המוגדרת באתר המשרד כ"מרכז לקידום בריאות הקהילה". להלן שירותי המרכז כפי שהם מופיעים שם:
לתינוקות ופעוטים
• ביקור בית לתינוק החדש במידת הצורך
• הדרכה וייעוץ להנקה מוצלחת. פינות הנקה במרכז
• מעקב תקופתי אחר גדילה והתפתחות
• בדיקה תקופתית לגילוי ליקויים
• בדיקות ראייה, שמיעה ותקשורת
• מתן חיסונים ע"פ תכנית החיסונים של משרד הבריאות
• ייעוץ והכוונה למסגרות אבחוניות וטיפוליות במידת הצורך
• פינות העשרה
• מרכז פעילויות לגיל הרך- הנחייה לגירוי ופיתוח חשיבה באמצעות משחקים
להורים – הדרכה וסדנאות
• קורס הכנה לקראת לידה והורות
• מזוגיות להורות
• הורות נבונה- קשר הורות ילד
• החייאה ועזרה ראשונה לתינוק
• סדנאות בנושאים הקשורים לטיפול בילדים
• בטיחות ומניעת תאונות – בבית ובחצר
• תזונה נכונה
• קידום ההתפתחות הגופנית, החברתית והרגשית של הילד
• שירות מידע והכוונה למשפחות שלהן ילדים בעלי צרכים מיוחדים ועוד
• הכוונה למציאת מעון
• הכוונה לקראת יציאה לעבודה ועוד
האתר מתאר מגוון מרשים של פעולות לקידום הבריאות וההתפתחות של ההורות והילדים בגיל הרך.
• משרד החינוך
משרד החינוך מתייחס להורים לילדי גן, ולא לצעירים יותר.
נוהלי המשרד מנחים את הצוות החינוכי ביחס לדרכי הקשר עם ההורים בשגרה ( ובכלל זה התייחסות ספציפית להורים גרושים) , ודרכי קשר בעת ברור תלונות אודות התנהגות הילד, בעיקר בגילאי בית הספר.

תחום אחר בו פועל המשרד, הינו הכשרת מנחי הורים במכללות להוראה והקמת מרכזים יישוביים
להורים ומשפחות : תחום הורים במשרד החינוך, בשיתוף עם העיריות, המועצות המקומיות,
וארגונים ציבוריים; מפעילים מרכזים יישוביים ללימודי הורות ולעיצוב סביבה תומכת להורים
ולמשפחות.

המרכזים – הידועים בשמות שונים כמו:"מכללה להורים" "בית ספר להורים" וכ"ו -פועלים בגישה חינוכית – מניעתית, ונותנים מענים לצרכים המגוונים של ההורים והמשפחות בישוב.
תוכניות ההדרכה מופעלות על ידי מנחי הורים מוסמכים ואנשי מקצוע אחרים בתחום הסיוע הבין אישי.
תכני הפעילות נקבעים על פי צרכי ההורים , וכמובן, על פי שיקולים מקצועיים.
תכניות ההדרכה עוסקות בנושאים מגוונים בתחום ההורות והמשפחה כמו: הורות לילדים בגילאים שונים (הגיל הרך, התבגרות, עזיבת הקן וכ"ו); זוגיות, משפחה רב – דורית, משפחה במעבר תרבותי ועוד ועוד.

באתר המשרד, מתוארת מדיניות האגף לחינוך קדם יסודי ביחס לקשרי ההורים והגן ,(ובו גם הפניה חוזר מנכ"ל מיוחד י"ז אייר התשנ"ו מאי ‏1996):
בגיל הרך ההורים הם הדמויות המשמעותיות ביותר בחיי הילד. שיתוף ותקשורת ביניהם לבין צוות הגן יסללו דרך לבניית התהליך החינוכי שיקדם את הילד ויצור תנאים אופטימאליים למימוש הפוטנציאל הגלום בו.
צוות הגן יבנה ערוצי תקשורת פתוחים לשיתוף ההורים לאורך כל השנה באווירה של קבלה, ביסוס אמון הדדי, תיאום ציפיות והסברת הגישות והתהליכים החינוכיים של הגן.
התקשורת בין צוות הגן וההורים תבנה על בסיס של כבוד, התחשבות בתרבות המשפחות והיענות לצרכים העולים מן ההורים.
התקשורת תתקיים בשני מישורים: עם קבוצת כלל הורי הגן ועם הורי כל ילד באופן פרטני
תקשורת עם כלל ההורים
גיבוש הורי ילדי הגן כקבוצה תורמת לקידום המשימות המשותפות של הגן ולהובלת התהליכים החברתיים של הילדים בגן.
כמו כן, מעורבות חיובית של ההורים מאפשרת שמירת הרצף שבין המסגרת החינוכית לקהילה שאליה היא משתייכת.
התקשורת עם כלל הורי הגן תהיה בכמה ערוצים:
• מפגשים/אסיפות הורים: בחודש הראשון ללימודים תקיים הגננת מפגש קבוצתי בו תציג את רציונל העבודה בגן ואת תכנית העבודה השנתית. בפגישה ייערך תיאום בין ציפיות ההורים לבין צוות הגן. כמו כן, ייבחר ועד הורים- יוגדרו תפקידיו, התקשורת שלו עם צוות הגן ודרך פעולתו. אסיפות הורים נוספות יתוכננו על ידי צוות הגן בהתאם למטרות ולתכניות השנתיות
• חגיגות ואירועים: במהלך השנה יוחלט על קיומם של מספר חגיגות ואירועים של ילדי הגן בהם הורי הילדים ייטלו חלק. חשוב לשתף את ההורים בתכנון ובעשייה של האירועים. חשוב לקיים במהלך השנה לפחות שתי פעילויות משותפות להורים וילדים, שאחת מהן תתקיים כפעילות סיכום שנה.
• דיווחים שוטפים: ההורים יקבלו עדכונים על תכנית העבודה של הגן ועל ההתרחשויות המשמעותיות בדרכים שונות לבחירתה של הגננת ולנוחיות ההורים: לוח קיר בגן, דפי מידע, דואר אלקטרוני, אתר אינטרנט וכד'.
קשר עם הורי כל ילד באופן פרטני
קשר של אמון הדדי ושיתוף בין צוות הגן ומשפחתו של כל ילד הוא בעל השפעה על הסתגלותו לגן, על הביטחון העצמי שלו ועל תחושת השייכות שלו למסגרת.
• מפגשים פרטניים: מפגש ראשוני יתקיים לפני תחילת השנה במטרה לאפשר להורי הילד להכיר את המסגרת שבה יתחנך ילדם. במפגש זה יוכלו ההורים להעביר לגננת מידע על ילדם ולהציג את ציפיותיהם.
• מפגשים נוספים יתקיימו במהלך שנת הלימודים לדיווח המבוסס על תיעוד מקצועי של הגננת ויתאר את התפקוד הכללי של הילד בגן, מצבו החברתי והרגשי, נטיותיו והעדפותיו בפעילויות הגן, התקדמותו וקשייו. לקראת סוף שנת הלימודים הגננת תקיים שיחה פרטנית עם הורי כל ילד לסיכום השנה.
• כאשר גננת מזהה קושי משמעותי המצריך ייעוץ מקצועי של גורמים חיצוניים תיזום הגננת שיחת הסבר להורים ובה תשתף אותם בקבלת ההחלטות ביחס לילדם.
• הגננת תקיים מפגשי דיווח ומעקב עם הורי הילדים שהיא מעונינת להפנות לייעוץ מקצועי, עם הורי הילדים המועמדים לוועדות שילוב/השמה ועם הורי הילדים המועמדים להישארות שנה נוספת בגן חובה עפ"י הנהלים המוגדרים בחוזרי מנכ"ל.
דפוסים ורמות מעורבות הורים במערכת החינוכית
במקביל לפעילויות שהגננת יוזמת, יבחרו ההורים את רמת המעורבות שלהם עפ"י צרכיהם ונכונותם. חלקם יקיימו קשרים הממוקדים בילדם – בכל הנוגע להתקדמותו הלימודית והחברתית. הורים אחדים יבחרו בפעולות התנדבותיות מזדמנות ובתרומה לכלל המסגרת החינוכית. חשוב שהגננת תכבד ותאפשר דפוסי קשר מגוונים.
במקרה של אוכלוסיות שאינן שולטות בשפה העברית, חיוני לתמוך ולייעל את התקשורת המילולית על ידי שילובם של אמצעים גראפיים (כגון צילומים ותמונות למיניהן), מגוונים שיתרמו להבהרת המסרים.
סקירה מעמיקה על עמדות משרד החינוך בנושא קשרי בית – בי"ס בגיל הרך ברמה ההצהרתית וברמה הממשית ניתן למצוא בפרסום הוועדה בקשרי משפחה –מסגרת חינוך בגיל הרך ( גן-א') , תמונת מצב והמלצות.
• ¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬משרד הרווחה והשירותים החברתיים
באתר לא מתארת עבודה עם כלל המשפחות לילדים בגיל הרך בקהילה.
מענים בקהילה לילדים ונוער בסיכון משרד הרווחה מציע מגוון מסגרות ושירותים לטיפול ותמיכה בילדים ובבני נוער בסיכון ובסכנה .השירותים בקהילה נותנים מענה לבעיות של הילד ומשפחתו במקום המגורים ובתמיכת הקהילה. הטיפול ניתן על ידי עובדים סוציאליים מהמחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, במטרה לעזור להורים לענות על הצרכים הרגשיים, הפיזיים, החינוכיים וההתפתחותיים של הילד…אנו מאמינים ביכולת ההורים להשתנות ולשפר את תפקודם כהורים ובכך יקדמו את תפקוד ילדיהם.
מעונות יום: מסגרת חינוכית-טיפולית-אוניברסאלית לפעוטות בגילאי חצי שנה עד שלוש.
המעונות מופעלים על ידי ארגונים שונים, בפיקוח משרד התמ"ת ולפי תקנות העבודה הסוציאלית של משרד הרווחה.
משפחתונים: מסגרת חינוכית-טיפולית קטנה של חמישה פעוטות בגילאי 6 חודשים עד 3 שנים, המנוהלת ע"י מנהלת משפחתון בביתה ומפוקחת ע"י משרד התמ"ת. המסגרת היא אוניברסאלית והקריטריונים להפניה למשפחתון ע"י שירותי הרווחה זהים לקריטריונים לקבלה למעונות.
מעונות רב תכליתיים: מסגרת של מעון יום שהורחבה במטרה לספק מענה לילדים בגילאי 3 עד 6 ולמשפחותיהם, שזקוקים לשירותים תומכים וטיפוליים באינטנסיביות גדולה יותר. במעון זה נקלטים גם ילדים שמגיעים בצהרים ממסגרת הגן העירוני בו שהו…
מרכזי ילדים-הורים: מיועדים לילדים בגילאי 5-12 שנים הסובלים מקשיים רגשיים או התנהגותיים והוריהם לא מסוגלים לספק את צרכיהם בשלב זה.
המרכז מטפל בהורים בעלי יכולת להשתנות ולשפר את תפקודם, במטרה לשקם את הקשר עם הילד, לשפר את התפקוד ההורי, לצמצם את מצבי הסיכון בהם נמצא הילד ולהבטיח את שלומו.שעות הפעילות של המרכזים גמישות.
חממות: מסגרת המתאימה לילדים בגילאי 5 עד 10. מטרת התכנית להעמיק את מעורבות ההורים בטיפול בילדיהם ולצמצם את תחושת הכישלון, הדחייה…
מועדוניות: מסגרת חינוכית-טיפולית משלימה לאחר שעות הלימודים, לילדים בגילאי 3 עד 12.
תמיכה ביתית: מסגרת משפחתית משלימה בשעות היום לילדים בגילאי 0 עד 18…. התמיכה הביתית ניתנת לתקופה של עד שישה חודשים…

כל אלו מספקות טיפול בילד תוך השקעה מקבילה בטיפוח הקשר של ההורים אליו.
ומכאן ואילך- מתוארות תכניות המתמקדות לשיפור ההורות של ילדים צעירים בסיכון.
תוכניות תומכות ומשקמות – משרד הרווחה מציע תוכניות ייחודיות נוספות המטפלות בילדים ובני נוער בסיכון. התוכניות מופעלות על ידי המחלקות לשירותים חברתיים:
• מטפחים-
• תכנית "הקן"
• תוכנית אוריון
• שחקיות-
• תכנית ראשית
• תוכנית משפחות
• תכנית "יחדיו"
ובנוסף , תכניות שונות פועלות באמצעות ארגונים אחרים בתיאום עם הרווחה- כגון עמותת גוונים בקהילה המספקת תכניות הדרכה ביתית להורים במעבר תרבותי, תכניות הפועלות ביחד עם "אשלים" כגון PACT, או " מוטב יחדיו" .
• משרד התמ"ת
האגף פועל לעידוד נשים להשתלב בעבודה ע"י הסרת חסמים ומתן פתרונות לסידור הילדים במסגרות מוכרות: מעונות יום, משפחתונים וצהרונים בין היתר על ידי הגדלת היצע המסגרות המוכרות
האגף מפעיל מערך פיקוח ובקרה על המסגרות המוכרות ועל מקבלי התמיכות ופועל לקידומה של חקיקה בתחום.
האגף יזם קביעת סטנדרטים להפעלת מסגרות חינוכיות לפעוטות, ובכלל זה סטנדרטים לקשר עם ההורים ומידע להורים.
אך למרות פעולות חוזרות ונשנות של חברי כנסת שכיהנו כיושבי ראש הוועדה לזכויות הילד, בהשתתפות עקבית ופעילה של האגף ושל האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך, לא קיים עדיין חוק המפקח על המסגרות הללו.
• המוסד לביטוח לאומי
המוסד לביטוח לאומי פועל לצמצום הפערים הכלכליים בישראל ומטרתו העיקרית היא להבטיח קיום בסיסי לאוכלוסיות הנזקקות. המוסד מספק שירותים ומידע בנושאי הריון ולידה, מוגבלויות, פגיעה ומחלה, ילדים, גמלאים והפסקת עבודה.
ובהקשר לענייננו- טיפוח הורים וילדים: המוסד מבטיח לאימהות דמי לידה ( אך לא שירותי הכנה ללידה ולהורות או ליווי בהורות, לילדים הוא מספק קצבאות, וכן הוא מספק מגוון קצבאות להשלמת והבטחת הכנסה.
נספח מס' 3
דוגמאות להתערבויות מבוססות ראיות

נספח מס' 3.1
מודל סנדרלנד להתערבות קהילתית אוניברסאלית בשנת חיים הראשונה באזור מצוקה
כולל ניתוח עלות- תועלת כלכלית
Svanberg P.O., (2009) Promoting a secure attachment through early screening and interventions : a partnership approach .In:Barlow& Svanberg (Eds.) Keeping the Baby in Mind, Infant Mental Health in Practice. Routledge, Taylor& Francis Group, London and New York. Pp 100-114.

מחקר שליווה התערבות קהילתית כוללנית המעוגנת בתיאורית ההתקשרות ומכוונת לשיפור רגישות אימהית, שיפור האינטראקציה אם-תינוק וקידום התקשרות בטוחה תינוק-אם.
במחקר השתתפו 194דיאדות אם-תינוק , מתוכן 134 בקבוצת ההתערבות ו-60 בקבוצת הביקורת.
בגיל 8-12 שבועות נעשה שימוש בכלי להערכת האינטראקציה בין האם לילד ( ה-Care- Index של Crittenden,).

לאחר ניתוח התצפית וקביעת איכות הקשר אם-תינוק ע"י הפסיכולוג ביחד עם האחות הוחלט מהו המסלול של ההתערבות שתינתן לאימהות (אבות ובני משפחה אחרים שותפו אם הביעו רצון בכך :
1. דיאדות הורה-תינוק שקיבלו ציונים גבוהים בסולם זה הוגדרו כ 'טובות דיין' , עם סבירות גבוהה שתפתחנה התקשרות בטוחה. דיאדות אלה קיבלו מפגש הדרכה חד פעמי מונחה וידאו בבית המשפחה ( תכנית מניעה ראשונית, אוניברסאלית) על ידי אחות .
2 . דיאדות הורה-תינוק שקיבלו ציון של בינוני עפ"י סולם ה- Index-Care הוגדרו כ'מעוררות דאגה'. דיאדות אלה קיבלו 4 מפגשי הדרכה מונחי וידאו בביתם (התערבות שניונית, סלקטיבית) של אחות.
3. דיאדות הורה-תינוק שקיבלו ציונים נמוכים עפ" י סולם ה- Index-Care הוגדרו כמאופיינות כך הפניה למרפאה ייחודית לטיפול הורה-ילד (התערבות שלישונית, אינדיקטיבית).

סדרת מפגשי ההדרכה מונחי הוידיאו נועדה לפתח באמהות מודעות לצרכים ההתפתחותיים והרגשיים של ילדם ולדרכי ביטויים באינטראקציה (פיתוח רפלקטיביות), לאפשר לאמהות לבטא מגוון רגשות כולל רגשות אמביוולנטיים לגבי ההורות, לקשר בין חוויות הילדות של האמהות ובין הורותן בהווה ולעזור להן להתמודד עם נושאי פרידה.

תוצאות מחקר המעקב

I. בסיום ההתערבות נמצאה עלייה משמעותית בשיעור ההתקשרויות הבטוחות בגיל 12-13 חדשים
בהשוואה לקבוצת הביקורת.

II. כמו כן , משפחות שקיבלו התערבות מיעטו בשימוש בשירותי רווחה וביקור בחדר מיון בהשוואה למשפחות הביקורת (ממצא עקבי בהתערבויות ביתיות מונעות מאז התערבות אלמיירה של אולדס).

השלכות למדיניות ולפרקטיקה
הבחירה במודל אוניברסאלי, המאפשר התאמת התערבות דיפרנציאלית מאפשרת זיהוי ואיתור יעילים ובה בעת גם חיסכון כלכלי :החיסכון שנבע מצמצום בהתערבויות עודפות בהיקפן למי שלא נזקקו להן, אפשר את מימון ההתערבויות הטיפוליות האינטנסיביות לאלו שנזקקו לה ( ההוצאות של המערכת הציבורית למשפחה של ההתערבות הייתה קטנה ב-35 שטרלינג במהלך השנה עד למעקב בהשוואה להוצאה על משפחה בקבוצת הביקורת) .

נספח' מס.3.2.

דוגמא לתכנית אוניברסאלית המספקת שירותים דיפרנציאליים בשנות החיים הראשונות תוך שימוש במתאם שירותים

Lowell Darcy I., Carter Alice S., Godoy Leandra, Paulicin Belinda and Briggs-Gowan Margaret J. (2011) A Randomized Controlled Trial of Child FIRST : A Comprehensive Home-Based Intervention Translating Research Into Early Childhood Practice. Child Development , January /February 2011.Volume 82, Number 1, Pp.193-208.

זהו ניסוי מבוקר ונדגם המתעד את היעילות של ההתערבות הביתית המעוגנת במערכת טיפולית Child and Family Interagency ,Resource, Support, and Training) ) Child FIRST רב סוכנותית. השתתפו 157 אמהות וילדים בני 6-36 חדשים, ממשפחות עירוניות מרובות סיכון . במעקב שלאחר 12 חדשים, לילדי התכנית הייתה שפה משופרת ופחות בעיות התנהגות מוחצנות בהשוואה לילדים שקיבלו טיפול רגיל. לאימהות של התכנית היו פחות מתחים בהורות במעקב שלאחר 6 חדשים, פחות סימפטומים של פסיכופתולוגיה במעקב שלאחר 12 חדשים, ופחות מעורבות שירותי הגנת הילד 36 חדשים לאחר ההתחלה. המשפחות של ההתערבות הגיעו ל91% מהשירותים המבוקשים על ידן, בהשוואה ל-33% בקרב המשפחות שקיבלו את הטיפול הרגיל.
נראה כי התכנית יעילה עבור משפחות מרובות סיכון המגדלות ילדים צעירים על פי מדדי ילד והורה.
מטרתו של המודל לזהות ילדים ממשפחות עם סיכון מצטבר גבוה מוקדם ככל האפשר ולהתערב על מנת למנוע או לתקן הפרעות רגשיות קשות, בעיות למידה והתפתחות, הזנחה והתעללות . הוא בנוי סביב שני מרכיבי ליבה משלימים:
א. חיבור לתמיכה ולשירותים מקיפים מתוכללים באמצעות גישת System of care" ", להפחתת לחץ פסיכו סוציאלי וקידום תוצאות חיוביות, ו-
ב. קידום טיפול נענה ומזין באמצעות גישה פסיכו תרפויטית מבוססת יחסים, לטיפוח התפתחות חברתית-רגשית וקוגניטיבית. השירותים הוצעו בבית על מנת להנמיך מחסומים לטיפול, להגביר מעורבות ולהתערב בסביבתו הטבעית של הילד.

בניגוד לתכניות ביקורי בית אחרות ( לרובן תוצאות חיוביות אך צנועות למדי) כללה תכנית זאת צוות של קלינאי בריאות נפש שסיפקו התערבות דיאדית דו- דורית, ומתאמי טיפול אשר : א. חיברו משפחות עם שירותים קהילתיים רצויים, ב. סיפקו תוכן המונחה על פי צרכי ההורה ולא על פי תכנית לימודים (קוריקולום) קבוע, ו-ג. קיבלו את כל ההורים שלילדים צעירים.
ההשערות היו כי התכנית תימצא קשורה עם:

1. שימוש מוגבר של משאבים ותמיכות של הקהילה על ידי המשפחות
2. רמות נמוכות יותר של בעיות רגשיות/ התנהגותיות בקרב הילדים
3. רמות נמוכות יותר של בעיות שפה בקרב הילדים.
4. רמות נמוכות יותר של דיכאון אימהי וסימפטומים אחרים של בריאות נפשית
5. פחות לחץ הורי, ו-
6. רמות נמוכות יותר של מעורבות שרותי הגנת הילד.

מתוך פרק השיטה:
המשתתפים מילאו שאלונים אודות עצמם ואודות הילדים, והוזמנו להשתתף בקבוצת המחקר או הביקורת של המחקר. הם קיבלו תשלום עבור מפגשי הבסיס, מפגש ההערכה של מעקב אחרי 6 חדשים וגם אחרי 12 חדשים.

לאחר מפגשי ההערכה היסודיים שנעשו עם הקלינאי ומתאם הטיפולים (לעתים הוזמנו נותני שירות אחרים) נבנתה למשפחה תכנית רחבה, מתוכללת של תמיכות ושירותים עבור כל בני המשפחה, אשר שיקפה את קדימויות המשפחה, הכוחות, התרבות והצרכים.
הערכת הצרכים נעשתה על ידי מילוי שאלון הורי וראיון המיועדים לקבוע מהם השירותים שהמשפחות מקבלות כיום ואילו שנדרשים/ רצויים. הוערכו 9 תחומי צורך בשירות:

א. התפתחות הילד,
ב. חינוך וטיפול מוקדמים,
ג. התנהגות הילד ורגשותיו,
ד. בריאות המשפחה, ה. תמיכה להורה.
ו. חינוך מבוגרים
ז. בריאות נפשית של המבוגר ושימוש לרעה בסמים, ח. שירותים חברתיים, ו
ט. צרכים קונקרטיים.

מתוך פרק התוצאות:
ממוצע משך הטיפול בקרב המשפחות שהשתתפו במעקב של 12 חדש היה 22.1 שבועות וכלל 24 מגעים עם המשפחה, כולל המגעים על ידי הקלינאי והמתאם, ומגעים טלפוניים לניהול מקרה, לייעוץ ולתיאום מפגשים.

השלכות למדיניות ולפרקטיקה.
מודל מערכת הטיפול System of care יעיל בקידום התפתחות בריאה בילדים צעירים. הוא עושה זאת באמצעות זיהוי משפחות בסיכון גבוה ומתן שירות פסיכותרפיה דו-דורית משולבת עם שירותים קהילתיים מקיפים.

האפשרות לספק טיפול דו-דורי בבית מסירה מחסומים של סטיגמה, של טיפול נדרש בילד ושל תחבורה. יתר על כן, השיתוף בין טיפול וחינוך מוקדמים ובין הרפואה הראשונית מאפשר סינון במוקם , ייעוץ התפתחותי/ ושל בריאות הנפש, ותיאום. זהו מודל שמעצים את הצוותות של ילדים ומבוגרים לזהות צרכים נרחבים של המשפחה, ולראות שהם חלק משותפות שתבטיח שהמשפחות תקבלנה את השירותים והתמיכות הנחוצים . מודל זה גם מתקן את הקיטוע ואת אי היעילות שבמערכות הקיימות של הילדות המוקדמת.
התכנית הראתה שיפור בתפקוד הרגשי חברתי של הילדים , התפתחות השפה, בריאות נפשית של ההורים והפחתה בהזנחה והתעללות בילדים. כל אלה הושגו בתנאי העולם האמיתי של קהילה עירונית וניתנים להכללה לקהילות אחרות עם משפחות מרובות סיכון.

נספח' מס' .3.3.

דוגמא למחקר עלות תועלת של התערבות כוללת הורים בגיל הרך במסגרת מרכזי ילד-הורה בשיקגו

Renolds Arthur J., Temple Judy A., White Barry A.B., Qu Suh-Ruu and Robertson Dylan L (2001) Age 26 Cost-Benefit Analysis of the Child-Parent Center Early Education Program .Child Development , January /February 2011.Volume 82, Number 1, Pp. 379-404.

תקציר:
ניתוח עלות תועלת זה נעשה על נתוני ם שנאספו במהלך 26 שנים במרכזי הורה-ילד במסגרת מחקר האורך של שיקגו. זאת ההתערבות המוקדמת המתמשכת הראשונה שמומנה ציבורית. היא סיפקה שירותים למשפחות מעוטות הכנסה החל מגיל 3 ב-20 אתרי בית ספר. גן חובה ושירותי גיל בית ספר סופקו עד לגיל 8 ( כתה ג'). הממצאים של שנתון שלם אודות מעל 1400 משתתפים וקבוצות ביקורת מראים כי היתרונות הכלכליים במונחים של דולרים של שנת 2007 עולים על המחיר. תכנית הגן נתנה לחברה החזר של 10.83 $ על כל דולר השקעה ( 18% של תשואה שנתית).
התכנית לגילאי בית הספר נתנה החזר של 3.97 $ על כל דולר שהושקע( 10% של תשואה שנתית) .
תכנית ההתערבות המורחבת ( של 4-6 שנים) נתנה לחברה החזר של 8.24$ ( 18% של תשואה שנתית).
בנים , משתתפים של תכנית גן לשנה וילדים מהמשפחות בעלות הסיכון הגבוה ביותר הפיקו את התועלת הרבה ביותר.

השלכות למדיניות ולפרקטיקה:
המרכיב המשפיע ביתר בתוצאותיו הוא זה של הגן, ולאחריו זה של גן ובית ספר, ושל בית הספר בלבד. ומכאן:
א. יש להשקיע יותר בתכניות איכותיות לגן.
ב. חשוב לתמוך בילדים במעבר לבית הספר. מודל הCPR הוא מערכת מתואמת של חינוך מגיל 3, דרך הגן והמשך בתחילת בית הספר, במערכת אדמיניסטרטיבית אחת ובשיתוף הקהילה, מספק לילדים יציבות של סביבת הלמידה אשר מחזקן בתחילת תהליך האיסכול.

נספח 3.4.

דוגמא להתערבות קהילתית מניעתית רציפה בגיל 4-8, פרויקט Future The Better Beginnings Better באונטריו, קנדה. כולל בדיקת עלות- תועלת כלכלית

Dev.Peters Ray, Bradshaw Alison J., Petrunka Kelly, Nelson Geoffrey, Herry Yves, Craig Wendy M., Arnold Robert, Parker Kevin C. H., Khan Shahriar R., Hoch Jeffrey S., Pancer S. Mark, Loomis Colleen, B'elanger Jean-Mark, Evers Susan, Maltais Claire, Thompson Katherine and Rossiter Mellisa D. (2010) The Better Beginnings Better Future Project: Finding From Grade 3 to Grade 9. . Monographs of the Society for Research in Child Development . Serial No. 295, Vol. 75, No. 1.
תקציר:
אף שתכופות מצדדים בגישות אקולוגיות להתערבויות מניעה בילדות המוקדמת, יש מעט דוגמאות של מעקב ארוך טווח של תכניות כאלו. זהו מחקר של ההשפעות הבינוניות וארוכות הטווח של פרויקט אקולוגי , קהילתי למניעה בילדי בית ספר יסודי ומשפחותיהם ,אשר חיים בשלושה אזורים מקופחים של אונטריו, קנדה. פרויקט Future The Better Beginnings Better
הוא אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר של מחקר קנדי על ההשפעות ארוכות הטווח של מניעה בילדות המוקדמת. המודל האקולוגי של ברונפנברנר הנחה את התכנון, היישום וההערכה.
במחקר הכמו-ניסויי נכללו 601 ילדים ומשפחותיהם אשר השתתפו ב BBBF כשהילדים היו בגיל 4 עד 8 שנים , ו-358 ילדים ומשפחותיהם אשר היו דומים בנתוניהם ובקהילותיהם.
נאספו נתונים רבים על התוצאות ביחס לילד , ההורים, המשפחה והקהילה כשהילדים היו בכתה ג'( גיל 8-9) , כתה ו' ( גיל 11-12) וכתה ט' ( גיל 14-15).
מטרת תכנית BBBF הייתה להשפיע באופן חיובי על כל תחומי התפתחות הילד. הממצאים משקפים את הגישה האקולוגית הזאת. נמצאו השפעות חיוביות ניכרות בתפקוד החברתי והלימודי בכיתות ו' וט', וראיות לפחות בעיות רגשיות והתנהגותיות בשלוש הכיתות של בית הספר. ההורים של שלושת אתרי התכנית דיווחו על תחושה גבוהה יותר של תמיכה חברתית וכן דיווחו על רמות גבוהות יותר של סיפוק זוגי ותפקוד משפחתי כללי. כמו כן דווחו תוצאות חיוביות ברמת השכונה. ניתוחים כלכליים שענשו בכתה ט' מראים חיסכון של הממשלה בסך 912$ לילד.
ממצאים אלה מספקים ראיה לכך שהתערבות קהילתית מניעתית אקולוגית בעלות סבירה, יכולה להביא להתפתחות משופרת לאורך זמן רב, עבור ילדים שגרים באזורי מצוקה, ואף להביא ליתרונות כלכליים לממשלה כבר לאחר 7 שנים מהשלמת התכנית.

נספח מס' 3.5

דוגמא לשימוש בגישת בריאות הציבור (*)

Stormshak Elizabeth A., Connell Arin M., V'eronneau Marie-H'ele`ne, Myers Michael W., Dishion Thomas J., Kavanagh Kathryn and Caruthers Allison S. (2011)
An Ecological Approach to Promoting Early Adolescent Mental Health and Social Adaptation: Family-Centered Intervention in Public Middle Schools. Child Development , January /February 2011.Volume 82, Number 1, Pp.209-225

המחקר בדק את השפעת ה- (FCU) Family Check-Up ושירותי התערבות הקשורים אליו על הפחתת התנהגויות סיכון בריאותי ועל קידום הסתגלות חברתית בקרב נוער מהחטיבה התיכונה. 593 תלמידים ומשפחותיהם חולקו באקראי לקבל התערבות או שירותים רגילים של ביה"ס. 42% מהמשפחות של ההתערבות קיבלו את ההתערבות וקיבלו את ה- . FCUמשפחות שהצטרפו להתערבות היו נערים שדיווחו על רמות נמוכות יותר של התנהגות אנטי חברתית ושל שימוש לרעה בסמים בהשוואה לקבוצת ביקורת מתאימה. התוצאות נוספות על מחקרים אחרים שהצביעו על כך שגישה ממוקדת במשפחה תומכת בצעירים בחטיבה התיכונה , ומצמצמת את הגידול בהתנהגות אנטי חברתית , שימוש באלכוהול ,בטבק ובמריחואנה במהלך החטיבה התיכונה.
מודל ה- EcoFIT מייצג גישה אקולוגית להתערבות וטיפול משפחתיים המבוססים על מודל תחזוקת בריאות , עם בדיקות סקר ותמיכה בשינויים התפתחותיים. לגישת התערבות ככלית כגון EcoFIT יש יתרונות רבים למשפחות של מתבגרים, ובכלל זה שיפור איכות חיי המשפחה ותוצאות ארוכות טווח של בריאות המתבגרים.
משפחות מסוימות עשויות להיות נשכרות משירותים נוספים בשל סיכונים דמוגרפיים או נסיבות משפחתיות קשות, בעיות של הילד בבית הספר, או בקשה למשאבים הוריים נוספים. משפחות אלו מקבלות ראיון Family Check-Up. ההתערבות מגבירה את המוטיבציה של ההורים לשפר את ההתנהגויות ההוריות ומשתמשת בראיון מוטיבציוני, משוב ופרוצדורת הערכה אקולוגית הכוללת שאלונים , תצפיות בבית להערכת הילד והנסיבות המשפחתיות בקונטקסט של סביבות בית הספר והבית.
התכנית מכוונת לקשור שרותי התערבות עם בית הספר והקהילה, לקידום רווחה נפשית ולשיפור ההורות והתנהגות הילד. לאחר שמתבצעת ההערכה בבית הספר או בבית מוצע למשפחה תפריט של אפשרויות וכך מתבצעת בחירת השירותים המתאימים ביותר.
המחקר הזה כמו דומיו מציע כי בתי הספר שנוהגים על פי תפיסה מסורתית שהיא Child Centered , ומודלים של שירות שנוטים להתמקד בתוצאות בילד הפרטני, יעברו לגישה שהיא Family Centered . שירותי בריאות נפש שבסיסם בבית הספר ומתמקדים בניהול משפחה, הורות ובמיוחד אלו המערבים הורים בהתערבות ובמתן השירותים לילדיהם יהיו המוצלחים ביותר בהבאת שינויים לילדים ולמשפחותיהם בדורות הבאים.

(*) הדגמה לשימוש בגישה זאת בגיל הרך , ניתן למצוא ב-

Shaw, Daniel S., Dishon, Thomas J., Supple, Lauren, Gardner, Frances and Arnds
Karin (2006)Randomized Trial of a Family-Centered Approach to the Prevention of
Early Conduct Problems:2-Year Effects of the Family Check-Up in Early Childhood.
Journal of Consulting and ClinicalPsychology, Vol. 74, No 1, 1-9.

הפוסט הזה פורסם בתאריך על סדר היום. קישור קבוע.