כמה יעלה לנו חוק חינוך חינם?

אפרת מונשרי גורן – onlife אתר    08-01-21012

ההורה הישראלי משקיע יותר כסף בחינוך ומקבל פחות מהמדינה, בהשוואה למדינות מערביות אחרות. האם ההחלטה על יישום חוק חינוך חינם מגיל 3, באיחור של 28 שנים תשנה את המצב? האם זה השינוי שלו ייחלו מארגני מחאת האוהלים?

חוק חינוך חינם לגילאי 3-4 ויישומו, שיגרור קיצוץ גדול בתקציב המשרדים, גורם היום (יום א') לוויכוחים ולהתנגדויות בישיבת הממשלה ובין חברי הכנסת. בין המתנגדים: המשנה לראש הממשלה, השר לפיתוח הנגב, סילבן שלום, שטוען שקיצוץ בתקציב יפגע בשכבות החלשות ובפריפריה. לטענתו השכבות החלשות זוכות לחינוך חינם בגילאים אלו וקיצוץ במשרדי הרווחה או הבריאות, יפגע בהם באופן משמעותי.  

מתנגדים נוספים הם אביגדור ליברמן, המעוניין בחוק חינוך חינם רק למשרתים בצבא ומתנגד לקיצוץ הרוחבי, שיפגע בבריאות או ברווחה, אהוד ברק, המתנגד לקיצוץ בביטחון ואלי ישי שרואה ביישום החוק כפוגע בשכבות החלשות. כרגע הוחלט לדחות את ההצבעה, אבל לא את יישם החוק.

בישיבת המשלה היום הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו, כי החינוך הוא חשוב, ומנהיגות נקבעת בהחלטות ובבחירת סדר העדיפויות. נתינהו הצהיר כי הוא קובע עכשו שחינוך ייטיב עם משפחות צעירות ולכן יישם את ההחלטה על חינוך חינם. 

בתחילת החודש הודיע  בנימין נתניהו כי חוק חינוך חובה חינם לבני 3 ייושם כבר בשנת הלימודים הבאה שתיפתח בחודש אוגוסט. במקביל הבטיח ראש הממשלה להגדיל את הסבסוד לצהרונים לילדים בני 3-9, לפי קריטריונים שיקבעו. למרות הפרסומים לא מדובר על צהרונים חינם לכל הילדים מגילאי 3-9 ולא על יום לימודים ארוך.

משמעות ההחלטה היא שינוי במערכת החינוך החל מהוספת כ- 2000 מבנים, הכשרת גננות נוספות, ציוד, הזנה ועוד. באוצר מעריכים כי מדובר על עלות בסיסית ראשונית של 1.3 מיליארד שקלים, שתכלול את המבנים והציוד.  שר האוצר כינה הבוקר את השינוי "כמהלך היסטורי" ושר החינוך הצהיר כי משרדו החל להיערך לפתיחת שנת הלימודים ולקליטת ילדי הגנים.

מבחינת ההורים משמעות ההחלטה היא חיסכון חודשי של כ- 800 שקל לילד. לילדים שיהיו זכאים ליום לימודים ארוך החיסכון יגיע לכ- 1800-1600 שקל לחודש.

גלגולו של חוק

חינוך חינם מגיל 3 אינו המצאה של ועדת טרכטנברג או של ראש הממשלה בנימין נתניהו. למעשה בשנת 1984 נקבע, בתיקון לחוק לימוד חובה, שיש להרחיב את החוק ולהכילו גם על גילאי 3 ו-4. החוק הוקפא ולא יושם, בשל מחסור בתקציבים. בשנת 1998 התקבלה בכנסת הצעת חוק נוספת של חברי הכנסת דאז תמר גוז'נסקי, ענת מאור ושלמה בן עמי, ההצעה עברה והחוק יושם במספר מצומצם מאד של עיירות פיתוח ושכונות מצוקה.

 בשנת 2004 כונסה ועדת דברת, בניסיון לתת מענה לבעיית החינוך בארץ. הוועדה היתה אמורה לדון במצב החינוך ובפערים הגדולים בחינוך בין שכבות האוכלוסיה השונות. בישראל של שנת 2000, תלמידים ישראליםהגיעו למקומות אחרונים במבחנים משווים למיניהם מול מדינות אחרות, והתחושה היתה שאין מענה לפערים חברתיים גדלים ולנטל על ציבור ההורים לגבי חינוך. בנוסף, כבר אז ההוצאה של אזרחי ישראל על חינוך הייתה גבוהה ביחס לחבריהם ממדינות המערב.

 מסקנות ועדת דברת היו דומות לאלו של ועדת טרכטנברג והתייחסותה העיקרית היתה להארכת יום הלימודים ויישום חוק חינוך חינם החל מגיל 3. גם שלמה דברת וגם שאר חברי ועדת דברת ראו בחינוך אפשרות לצמצום הפערים החברתיים.

 כאמור מסקנות הועדה לא יושמו: ארגוני המורים מחו על שינוי ביום העבודה שלהם ועל כך שלא שותפו באופן פעיל בדיונים בוועדה, לא נמצא תקציב פנוי ליישום ההמלצות וילדי הגנים לא תוקצבו, כמו גם הצהרונים.

 במשך השנים העלו חברי הכנסת שונים עוד הצעות ליישום חוק חינוך חינם מגיל 3 ונדחו. מדגם של חברי הכנסת שדרשו ליישם את החוק: רונית תירוש, אורי סביר, אופיר פינס – פז, זבולון אורלב סילבן שלום, עבד אלמאלכ דהאמשה, חיים דרוקמן, דליה איציק, גילה פינקלשטיין, מירי רגב ועוד. ההצבעות נדחו והחוק לא ייושם כשהסיבה הרשמית היא שיקולים תקציביים.

הפוסט הזה פורסם בתאריך עדכונים. קישור קבוע.